בתחילת השבוע, קיבלתי את גיליון 50 שנה של Cat Fance בדואר. זה גם, למרבה הצער, הגיליון האחרון של המגזין. ידעתי על נפילת המגזין מכיוון שתחילת דצמבר, כשקיבלתי שיחה מהעורך סוזן לוגן-מקרקן. כסופר תורם, הערכתי מאוד שסוזן לקחה את הזמן להודעה אישית זו.

Cat Fancy נרכשה על ידי הוצאת I-5 בתחילת 2013. ביולי 2014, רכישת קטסטר ביצעה את I-5 לפרסם את רשת המחמד המקוונת בבעלות הגדולה והפעילה עם כ -5 מיליון מבקרים חודשיים. I-5 רכש גם את Catchannel, Fance Fance ו- Dogster.

אני עצוב מאוד לראות את Cat Fancy Go – לא רק בגלל ההיסטוריה שלה, ומכיוון שהייתי תורם, אלא בגלל שאני שונא לראות פרסומים נעלמים שמציעים מידע מוצק ועובדתי, שיוחלף על ידי בידור מבריק. נראה שזה מגמה בפרסום באופן כללי, לא רק בעולם החתולים.

אני מבין שפרסום הוא עסק. המגמה בתרבות החתולים, במיוחד ברשת, היא כלפי בידור והומור ביתי, ואין שום דבר רע בזה. ובעוד שאני רוצה לחשוב שיש מקום לשני העולם הזה, אני גם מבין את הכלכלה של הצורך לתת לציבור את מה שהוא רוצה.

הזיכרונות שלי מפני החתול חוזרים לאמצע שנות השמונים, כשעברתי לארצות הברית, וכשפייבי החתול הראשון שלי נכנס לחיי. לא ידעתי כלום על חתולים באותה תקופה מלבד זאת שאהבתי אותם. Fant Fancy הפך לאחד ממקורות המידע הרבים המהימנים שלי עבורי (קחו בחשבון, זה היה העידנים האפלים שלפני האינטרנט …) וציפיתי לכל נושא חדש.

Fancy Fancy הוא כנראה גם אחראי בסופו של דבר לעזור לי למצוא עבודה שאני נלהב ממנה: כתיבה על חתולים, ולחנך שומרי חתולים כיצד לשמור על החתולים שלהם מרוצים ובריאים. יש לי זיכרון תוסס של קריאת גיליון של המגזין מתישהו באמצע שנות התשעים, מתוך מחשבה כמה מדהים זה יהיה אם אוכל למצוא עבודה שתאפשר לי לעבוד עם חתולים כל הזמן. זמן קצר לאחר מכן, “המפואר” שלי הפך למציאות כשהתחלתי לעבוד בבתי חולים וטרינריים. ואז לפני כשמונה שנים התחלתי לכתוב (בעיקר על חתולים) במשרה מלאה.

החדשות הטובות הן ש- I-5 לא מוותר לחלוטין על המדיה המודפסת. Cat Fancy יופעל מחדש כמגזין Catster, שיצא שש פעמים בשנה. הטון של הפרסום החדש יחקה ככל הנראה את הנוכחות והטון המקוון של קטסטר. כשדיברתי עם סוזן לוגן-מקרקן על המגזין החדש, התבדחתי שזה נשמע כאילו זה יהיה “אור מפואר.”

כמו שסוזן כתבה ברהיטות כל כך על המגזין החדש בעריכה האחרונה שלה בגיליון האחרון של Cat Fancy, “זה עדיין יהיה קול לכל החתולים והאנשים כמוך שאוהבים אותם. להעריך את החיים. חוגגים אהבה ודברים שלעולם לא משתנים. אבל לחבק טרנספורמציה, שכן בלעדיו אין צמיחה או התקדמות. ”

אני מנסה, סוזן. אני מאחל ל- I-5 הצלחה רבה עם מגזין Catster. אבל כשאני קורא את הגיליון הסופי המהמם הזה של מגזין שהיה חלק כל כך משמעותי בחיי, אני לא יכול שלא להזיל דמעה או שתיים. עולם החתולים לא יהיה זהה בלי מהדורה של חתול.

אינגריד קינג

«זה תשובה לאומית יום השאלה של החתול שלך
סושי צף היי קיטי זוכה צמיד לחתול לאקי »

53 הערות על פרידה ממגזין Cat Fancy

פט אומר:

21 בדצמבר 2019 בשעה 12:26

הפסקתי לקבל את החתול מפואר מכיוון שהיה מעל 50% מודעות עבור מגדלים. קטסטר מכוון הרבה יותר לעבר האדם הפשוט של בעל החתול הרחוב, המאהב, הנלהב.

תשובה

כרמן לומברדי אומר:

30 בינואר 2020 בשעה 05:32

שמחתי להירשם לחתול מפואר כי זה היה אינפורמטיבי לגבי גזעים מסוימים. זה היה סוג הנושא בין אם אתה בעל חיות מחמד או סתם מגדל. אני כל כך מצטער שזה כבר לא בשוק המגזינים. אני באמת מקווה שמגזין Catfance זה יחזור לדוכן החדשות.

תשובה

גב ‘פמלה ס’ גריק אומר:

28 בספטמבר 2017 בשעה 19:55

9/2012 – חמישי.

אדונים נכבדים:

לבעלים החדשים: אם אני מנוי … האם זה עדיין יהיה בעיות במגזינים וכמה המוצר שלך 6 מו/רק יהיה? מחתול מפואר לקטסטר.

תשובה

ג’וליאן קוקרן אומר:

18 בדצמבר 2017 בשעה 06:40

מלאו לי 18 בשנת 1985 והתחלתי למכור מגזינים. כן, הייתי אחד מאותם ילדים מטרידים שדפקו על הדלת שלך ודיברו על תחרות. חבל מה הפכה בסופו של דבר החברה ההיא. ככל הנראה הצטרפתי כשעשיתי את המעבר שלה מלהיות עבודה נהדרת והזדמנות נסיעות עבור מבוגר צעיר לגיבוש זבל לבן מאנשים בכל רחבי ארצות הברית.
אבל אני סוטה.
עשיתי את זה במשך כמה שנה וממש שמחתי בזה. לקראת אמצע עד סוף שנות ה -80 זה הפך למקלט למטפלים בביצועים ולמעשן שרשרת, לשים אותו בקלילות. עצרתי בשנת 88 ‘והתחלתי את האוניברסיטה.
אבל בכל מקרה … אהבתי אהבתי אהבתי למכור את החתול מפואר !! היו לנו חתולים, שגדלתי וידעתי הכל עליהם … ואמי נרשמה לחתול מפואר … אז למעשה ידעתי מה אניnullnull